למרות שפרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, היא היתה מיד משוררת מהשורה הראשונה, בת דודה של הרבי מלובביץ', אשה דתייה צנועה, שמיעטה לצאת מביתה,
היא כינסה סביבה חצר של מעריצים ואוהבים.
למרות שלא צמחה בחצרות ספרותיות, היא עיצבה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה – השירה של המשוררת זלדה, מהדמויות המיסתוריות יותר של התרבות העברית.
30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה.
