בשיתוף שירות הסרטים
בתמיכת מפעל הפיס
העברים
דן מרידור על זאב ז'בוטינסקי
דן מרידור הוא פוליטיקאי ואיש ציבור. לשעבר חבר הכנסת ושר מטעם סיעות הליכוד והמרכז. עורך דין במקצועו. בנם הבכור של אליהו מרידור, מראשי האצ"ל ושל רעננה מרידור, פרופסור בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. בשנים 1982–1984 שימש כמזכיר הממשלה. בכנסת ה-12 כיהן כשר המשפטים. בכנסת ה-14 בממשלתו של בנימין נתניהו מונה כשר האוצר. מרידור היה אחד "הנסיכים" של תנועת החירות ונחשב למקורב למנחם בגין. בראיון, מתוך חומר הגלם של הסרט "העורב", הוא משוחח על זאב ז'בוטינסקי.
דן מרידור על זאב ז'בוטינסקי
דן מרידור הוא פוליטיקאי ואיש ציבור. לשעבר חבר הכנסת ושר מטעם סיעות הליכוד והמרכז. עורך דין במקצועו. בנם הבכור של אליהו מרידור, מראשי האצ"ל ושל רעננה מרידור, פרופסור בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. בשנים 1982–1984 שימש כמזכיר הממשלה. בכנסת ה-12 כיהן כשר המשפטים. בכנסת ה-14 בממשלתו של בנימין נתניהו מונה כשר האוצר. מרידור היה אחד "הנסיכים" של תנועת החירות ונחשב למקורב למנחם בגין. בראיון, מתוך חומר הגלם של הסרט "העורב", הוא משוחח על זאב ז'בוטינסקי.
פטר קריקסונוב על זאב ז'בוטינסקי
פטר קריקסונוב הוא מתרגם ישראלי מרוסית לעברית ועורך התרגום בכתב העת לשירה "כרמל". תרגם עשרות ספרים וכתב מאמרים בנושאי תרגום ועריכה. נולד ב-1954 בקייב שבאוקראינה הסובייטית ועלה לישראל ב-1976, חי בשכונת גילה בירושלים. בשנת 1990 החל במפעל לתרגום הספרות הקלאסית הרוסית ותרגם את "החטא ועונשו" מאת דוסטויבסקי, "האמן ומרגריטה" ו"לב כלב" של מיכאיל בולגקוב, "הזמנה לגרדום" מאת ולדימיר נאבוקוב, סיפורים של לב טולסטוי ועוד. תרגם את "שמשון" של ז'בוטינסקי.
פטר קריקסונוב על זאב ז'בוטינסקי
פטר קריקסונוב הוא מתרגם ישראלי מרוסית לעברית ועורך התרגום בכתב העת לשירה "כרמל". תרגם עשרות ספרים וכתב מאמרים בנושאי תרגום ועריכה. נולד ב-1954 בקייב שבאוקראינה הסובייטית ועלה לישראל ב-1976, חי בשכונת גילה בירושלים. בשנת 1990 החל במפעל לתרגום הספרות הקלאסית הרוסית ותרגם את "החטא ועונשו" מאת דוסטויבסקי, "האמן ומרגריטה" ו"לב כלב" של מיכאיל בולגקוב, "הזמנה לגרדום" מאת ולדימיר נאבוקוב, סיפורים של לב טולסטוי ועוד. תרגם את "שמשון" של ז'בוטינסקי.
הלל הלקין על זאב ז'בוטינסקי
הלל הַלְקין הוא סופר, עיתונאי ומתרגם ישראלי-אמריקאי. נוולד בארצות הברית . בשנת 1970 עלה לישראל והתיישב בזכרון יעקב. בשנת 1977 פרסם את הספר "מכתבים לידיד יהודי באמריקה: פולמוס ציוני", שפורסם באנגלית ונכלל ברשימת רבי-המכר של ה"ניו יורק טיימס". מפרסם בקביעות כתבות ומאמרים בנושאי תרבות, ספרות ופוליטיקה במספר עיתונים בארצות הברית ובישראל, בהם "ניו יורק סאן", "קומנטרי", "ניו ריפבליק" ו"ג'רוזלם פוסט". כתב באחרונה ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי.
הלל הלקין על זאב ז'בוטינסקי
הלל הַלְקין הוא סופר, עיתונאי ומתרגם ישראלי-אמריקאי. נוולד בארצות הברית . בשנת 1970 עלה לישראל והתיישב בזכרון יעקב. בשנת 1977 פרסם את הספר "מכתבים לידיד יהודי באמריקה: פולמוס ציוני", שפורסם באנגלית ונכלל ברשימת רבי-המכר של ה"ניו יורק טיימס". מפרסם בקביעות כתבות ומאמרים בנושאי תרבות, ספרות ופוליטיקה במספר עיתונים בארצות הברית ובישראל, בהם "ניו יורק סאן", "קומנטרי", "ניו ריפבליק" ו"ג'רוזלם פוסט". כתב באחרונה ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי.
נוריץ גרץ על רחל
נורית גֶרְץ, 1940, היא פרופסור אמריטה לספרות וקולנוע באוניברסיטה הפתוחה, שימשה בעבר כראש המגמה העיונית בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כיום כראש החוג לתרבות, הפקה ויצירה במכללת ספיר. מחברת של ספרים רבים, ביניהם הספרים העיוניים-בדיוניים "אל מה שנמוג" עם אמה, ו"על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן" על בעלה המנוח. עוסקת כיום בכתיבת ספר על רחל המשוררת. מתוך ראיון שנעשה לסרט "העלמה בלובשטיין" בבימוי סיון ארבל לעברים.
נוריץ גרץ על רחל
נורית גֶרְץ, 1940, היא פרופסור אמריטה לספרות וקולנוע באוניברסיטה הפתוחה, שימשה בעבר כראש המגמה העיונית בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כיום כראש החוג לתרבות, הפקה ויצירה במכללת ספיר. מחברת של ספרים רבים, ביניהם הספרים העיוניים-בדיוניים "אל מה שנמוג" עם אמה, ו"על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן" על בעלה המנוח. עוסקת כיום בכתיבת ספר על רחל המשוררת. מתוך ראיון שנעשה לסרט "העלמה בלובשטיין" בבימוי סיון ארבל לעברים.
חוה אלברשטיין על זלדה
חוה אלברשטיין היא זמרת-יוצרת משפיעה, הפעילה מאז שנות ה-60. היא הוציאה לאור קרוב לשישים אלבומים, שמונה מהם על טהרת היידיש ואחד באנגלית. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בארץ ובעולם. אלברשטיין נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות. היא הכירה את המשוררת זלדה והגיעה אליה לביתה כאשר בחרה לשיר את השיר "לכל איש ישם שם", ועל כך היא מספרת בראיון שנערך לסרט "אשה פשוטה. זלדה".
חוה אלברשטיין על זלדה
חוה אלברשטיין היא זמרת-יוצרת משפיעה, הפעילה מאז שנות ה-60. היא הוציאה לאור קרוב לשישים אלבומים, שמונה מהם על טהרת היידיש ואחד באנגלית. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בארץ ובעולם. אלברשטיין נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות. היא הכירה את המשוררת זלדה והגיעה אליה לביתה כאשר בחרה לשיר את השיר "לכל איש ישם שם", ועל כך היא מספרת בראיון שנערך לסרט "אשה פשוטה. זלדה".
רבקה מרים על זלדה
המשוררת רבקה מרים נולדה ב-1952 בירושלים. נמנית עם ראשוני בית מדרש אלול, ועמדה בראש בית המדרש בירושלים בין השנים 2000-2007. שם גם הקימה ואצרה את גלריית 'החדר הקטן', בה הציגו אמנים מגוונים. ספר שיריה הראשון, "כותונתי הצהובה", התפרסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום ראו אור למעלה מעשרים ספרים מפרי עטה. התיידדה עם זלדה בשנותיה האחרונות ועל כך היא מספרת בראיון מתוך הסרט "אישה פשוטה. זלדה".
רבקה מרים על זלדה
המשוררת רבקה מרים נולדה ב-1952 בירושלים. נמנית עם ראשוני בית מדרש אלול, ועמדה בראש בית המדרש בירושלים בין השנים 2000-2007. שם גם הקימה ואצרה את גלריית 'החדר הקטן', בה הציגו אמנים מגוונים. ספר שיריה הראשון, "כותונתי הצהובה", התפרסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום ראו אור למעלה מעשרים ספרים מפרי עטה. התיידדה עם זלדה בשנותיה האחרונות ועל כך היא מספרת בראיון מתוך הסרט "אישה פשוטה. זלדה".
יונדב קפלון על זלדה
יונדב קפלון, משורר ישראלי, 1963, למד בישיבות חב"ד, ובישיבת ירושלים לצעירים. החל לכתוב שירה מגיל צעיר, וכנער נתקל בשירתה של זלדה שהייתה בעיניו מופת אמונתי: שניהם חסידי חב"ד שלא נטשו את אמונתם וכותבים שירה. ביום הולדתו השש-עשרה טלפן קפלון לזלדה והזמין את עצמו אליה. השניים שמרו על קשר עמוק שהגיע לשיאו בבקשתה של זלדה לאחר נישואיו של קפלון לרעייתו יונה שישכור דירה מול ביתה, כדי שיוכל לערוך בעבורה קידוש בלילי שבתות.
יונדב קפלון על זלדה
יונדב קפלון, משורר ישראלי, 1963, למד בישיבות חב"ד, ובישיבת ירושלים לצעירים. החל לכתוב שירה מגיל צעיר, וכנער נתקל בשירתה של זלדה שהייתה בעיניו מופת אמונתי: שניהם חסידי חב"ד שלא נטשו את אמונתם וכותבים שירה. ביום הולדתו השש-עשרה טלפן קפלון לזלדה והזמין את עצמו אליה. השניים שמרו על קשר עמוק שהגיע לשיאו בבקשתה של זלדה לאחר נישואיו של קפלון לרעייתו יונה שישכור דירה מול ביתה, כדי שיוכל לערוך בעבורה קידוש בלילי שבתות.
מאיר בוזגלו על ר' דוד בוזגלו
ד"ר מאיר בוזגלו, 1959, הוא פילוסוף ישראלי. מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות. בוזגלו פעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה ובחידוש מסורת הפיוט. בנו של ר' דוד בוזגלו, הוא מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל, משמש גם כמנהל המכון לטיפוח בחינוך. ממנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי.
מאיר בוזגלו על ר' דוד בוזגלו
ד"ר מאיר בוזגלו, 1959, הוא פילוסוף ישראלי. מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות. בוזגלו פעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה ובחידוש מסורת הפיוט. בנו של ר' דוד בוזגלו, הוא מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל, משמש גם כמנהל המכון לטיפוח בחינוך. ממנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי.
יוסף שטרית על ר' דוד בוזגלו
יוסף שיטרית, יליד קזבלנקה, הוא פרופסור אמריטוס בחוגים לשפה וספרות צרפתית וללשון עברית באוניברסיטת חיפה וראש המרכז "לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם". פרסם מחקרים חלוציים בחקר הדיאלקטים של ערבית יהודית בקהילות צפון אפריקה והמרכיב העברי שבהם, ובתחום השירה העברית והערבית-יהודית של יהודי צפון אפריקה. בראיון, המובא ב-4 חלקים, הוא סוקר את מפעלו התרבותי.
יוסף שטרית על ר' דוד בוזגלו
יוסף שיטרית, יליד קזבלנקה, הוא פרופסור אמריטוס בחוגים לשפה וספרות צרפתית וללשון עברית באוניברסיטת חיפה וראש המרכז "לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם". פרסם מחקרים חלוציים בחקר הדיאלקטים של ערבית יהודית בקהילות צפון אפריקה והמרכיב העברי שבהם, ובתחום השירה העברית והערבית-יהודית של יהודי צפון אפריקה. בראיון, המובא ב-4 חלקים, הוא סוקר את מפעלו התרבותי.
שי זרחי על ברנר
שי זרחי, חבר קיבוץ גניגר ובן הקיבוץ, איש חינוך ומוזיקאי, הוא ממייסדי "המדרשה" במכללת אורנים ומראשיה. מייסד בית המדרש "תהודה" למנהיגות חברתית יהודית והדמות המרכזית ב"ניגון הלב", ראשונת הקהילות בארץ המקיימת מסורת יהודית מתחדשת ואינה משתייכת לכל זרם דתי. הקהילה פועלת בעמק יזרעאל ומונה עשרות משפחות. הראיון, המובא כאן בשני חלקים, נערך במסגרת הסרט "המעורר. י.ח ברנר".
שי זרחי על ברנר
שי זרחי, חבר קיבוץ גניגר ובן הקיבוץ, איש חינוך ומוזיקאי, הוא ממייסדי "המדרשה" במכללת אורנים ומראשיה. מייסד בית המדרש "תהודה" למנהיגות חברתית יהודית והדמות המרכזית ב"ניגון הלב", ראשונת הקהילות בארץ המקיימת מסורת יהודית מתחדשת ואינה משתייכת לכל זרם דתי. הקהילה פועלת בעמק יזרעאל ומונה עשרות משפחות. הראיון, המובא כאן בשני חלקים, נערך במסגרת הסרט "המעורר. י.ח ברנר".
חביבה פדיה על ר' דוד בוזגלו
חביבה פְּדָיָה, נולדה ב-1965, היא חוקרת יהדות ותרבות ומשוררת, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ועמיתה בכירה במכון ון ליר. עוסקת בשירה ככותבת וכחוקרת ספרות ושירה. מפיקה ומנהלת אמנותית של פרויקטים מוזיקליים. עוסקת בניסוח תאורטי של פרדיגמות והליכי הבניית זהות בזיקה למוזיקה ולאמנות. מתוך ראיון שנערך לסרט "שיר ידידות, ר' דוד בוזגלו", שמובא בשלושה חלקים.
חביבה פדיה על ר' דוד בוזגלו
חביבה פְּדָיָה, נולדה ב-1965, היא חוקרת יהדות ותרבות ומשוררת, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ועמיתה בכירה במכון ון ליר. עוסקת בשירה ככותבת וכחוקרת ספרות ושירה. מפיקה ומנהלת אמנותית של פרויקטים מוזיקליים. עוסקת בניסוח תאורטי של פרדיגמות והליכי הבניית זהות בזיקה למוזיקה ולאמנות. מתוך ראיון שנערך לסרט "שיר ידידות, ר' דוד בוזגלו", שמובא בשלושה חלקים.
חיים לוק על ר' דוד בוזגלו
חיים לוק, יליד 1942, הוא מגדולי הפייטנים כיום, ומהמובילים והמייצגים של הפיוט הצפון אפריקאי בעולם.
לוק החל את דרכו המוזיקלית במקהלת "אם הבנים" במרוקו ולמד בישיבת "עץ חיים" בטנג'יר ובישיבת שניידער בלונדון. הוא היה תלמידו של דוד בוזגלו, שנודע כאחד מגדולי הפייטנים-חזנים של החזנות המרוקאית. בראיון המובא בשני חלקים, מתוך הסרט "שיר ידידות, ר' דוד בוזגלו", הוא מספר על מורו.
חיים לוק על ר' דוד בוזגלו
חיים לוק, יליד 1942, הוא מגדולי הפייטנים כיום, ומהמובילים והמייצגים של הפיוט הצפון אפריקאי בעולם.
לוק החל את דרכו המוזיקלית במקהלת "אם הבנים" במרוקו ולמד בישיבת "עץ חיים" בטנג'יר ובישיבת שניידער בלונדון. הוא היה תלמידו של דוד בוזגלו, שנודע כאחד מגדולי הפייטנים-חזנים של החזנות המרוקאית. בראיון המובא בשני חלקים, מתוך הסרט "שיר ידידות, ר' דוד בוזגלו", הוא מספר על מורו.
מנחם ברינקר על ברנר
מנחם ברינקר, 2016-1935, היה פרופסור אמריטוס בחוגים לספרות עברית ופילוסופיה כללית שבאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור אמריטוס ללימודים עבריים מודרניים באוניברסיטת שיקגו, חתן פרס ישראל בחקר הספרות העברית והכללית לשנת תשס"ד ופעיל שלום וחברה. ספרו "עד הסמטה הטבריינית: סיפור ומחשבה ביצירת י"ח ברנר" שפורסם ב-1990 הוא סימן דרך במחקר ברנר. ראיון בשלושה חלקים.
מנחם ברינקר על ברנר
מנחם ברינקר, 2016-1935, היה פרופסור אמריטוס בחוגים לספרות עברית ופילוסופיה כללית שבאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור אמריטוס ללימודים עבריים מודרניים באוניברסיטת שיקגו, חתן פרס ישראל בחקר הספרות העברית והכללית לשנת תשס"ד ופעיל שלום וחברה. ספרו "עד הסמטה הטבריינית: סיפור ומחשבה ביצירת י"ח ברנר" שפורסם ב-1990 הוא סימן דרך במחקר ברנר. ראיון בשלושה חלקים.
זלי גורביץ' על ביאליק
זלי גורביץ' הוא פרופ' לאנתרופולוגיה ומשורר. עמד בעבר בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. עיקר עיסוקו הוא באנתרופולוגיה של שיחה ומקום. גורביץ' עוסק בכתיבת שירה ובכתיבת מסות על שפה וכתיבה. כתב על שירתם של משוררים ישראליים, כמו דוד אבידן, חיים נחמן ביאליק ועוד. גורביץ' פרסם 13 ספרי שירה. הראיון, המובא ב-4 חלקים, עוסק בחיי ביאליק וביצירתו.
זלי גורביץ' על ביאליק
זלי גורביץ' הוא פרופ' לאנתרופולוגיה ומשורר. עמד בעבר בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. עיקר עיסוקו הוא באנתרופולוגיה של שיחה ומקום. גורביץ' עוסק בכתיבת שירה ובכתיבת מסות על שפה וכתיבה. כתב על שירתם של משוררים ישראליים, כמו דוד אבידן, חיים נחמן ביאליק ועוד. גורביץ' פרסם 13 ספרי שירה. הראיון, המובא ב-4 חלקים, עוסק בחיי ביאליק וביצירתו.
הלית ישורון על יונה וולך
הלית ישורון, מתרגמת ועורכת, ערכה בעבר את כתב העת "חדרים", שבו היה ראיון עם סופר או משורר בסוף כל גיליון. ב-1984 היא הגיעה לבית חולים תל השומר לראיין את יונה וולך. השיחה בין השתיים היתה הבסיס לסרט "שבעת הסלילים של יונה וולך". ישורון ערכה את אנתולוגיית וולך "תת הכרה נפתחת כמו מניפה", את קובץ שירי וולך "הפנים היו הפשטה" ואת האנתולוגיה "זאת היונה". ראיון ב-3 חלקים.
הלית ישורון על יונה וולך
הלית ישורון, מתרגמת ועורכת, ערכה בעבר את כתב העת "חדרים", שבו היה ראיון עם סופר או משורר בסוף כל גיליון. ב-1984 היא הגיעה לבית חולים תל השומר לראיין את יונה וולך. השיחה בין השתיים היתה הבסיס לסרט "שבעת הסלילים של יונה וולך". ישורון ערכה את אנתולוגיית וולך "תת הכרה נפתחת כמו מניפה", את קובץ שירי וולך "הפנים היו הפשטה" ואת האנתולוגיה "זאת היונה". ראיון ב-3 חלקים.
ס. יזהר על סופרים וספרות
ס. יזהר (1916-2006), הסופר המרכזי של דור הפלמ"ח, מחבר "ימי צקלג" – על מחלקה של חיילים במלחמת העצמאות הנערכת לקרב, ותיאור סיפור חייהם האישיים וכל המתרחש בלבם: אהבותיהם, פחדיהם ומצוקותיהם. יצירה זו שינתה לחלוטין את נוף הפרוזה העברית מחד, ואת "ספרות המלחמה" העברית מאידך. בראיון ל"עברים" הוא מספר על סופרים ומשוררים שהכיר ועל קריאה לאור עששית.
ס. יזהר על סופרים וספרות
ס. יזהר (1916-2006), הסופר המרכזי של דור הפלמ"ח, מחבר "ימי צקלג" – על מחלקה של חיילים במלחמת העצמאות הנערכת לקרב, ותיאור סיפור חייהם האישיים וכל המתרחש בלבם: אהבותיהם, פחדיהם ומצוקותיהם. יצירה זו שינתה לחלוטין את נוף הפרוזה העברית מחד, ואת "ספרות המלחמה" העברית מאידך. בראיון ל"עברים" הוא מספר על סופרים ומשוררים שהכיר ועל קריאה לאור עששית.
צילה סונינו על זלדה
לא די מקורות חייה של זלדה נחקר, ולא נאספו עוד כל שיריה וכתביה. בראיון זה מספרת צילה סונינו, חברת קיבוץ כברי, על חברותה עם זלדה. ההיכרות מתחילה בשנות העשרה לחיי שתיהן, כאשר זלדה וצילה מגיעות לבית הבראה בגבעת ברנר. מכאן מתחיל קשר שנמשך עד למותה של זלדה, ובמהלכו היא שולחת לסונינו מכתבים ושירים שבהם היא חושפת, לחברתה מן הקיבוץ, את רחשי ליבה. מכתבים ושירים אלה לא פורסמו מעולם.
צילה סונינו על זלדה
לא די מקורות חייה של זלדה נחקר, ולא נאספו עוד כל שיריה וכתביה. בראיון זה מספרת צילה סונינו, חברת קיבוץ כברי, על חברותה עם זלדה. ההיכרות מתחילה בשנות העשרה לחיי שתיהן, כאשר זלדה וצילה מגיעות לבית הבראה בגבעת ברנר. מכאן מתחיל קשר שנמשך עד למותה של זלדה, ובמהלכו היא שולחת לסונינו מכתבים ושירים שבהם היא חושפת, לחברתה מן הקיבוץ, את רחשי ליבה. מכתבים ושירים אלה לא פורסמו מעולם.
יהודית פרייס על לאה גולדברג
בשנותיה האחרונות, היתה יהודית פרייס מזכירתה של לאה גולדברג. היא הגיעה אליה כמה פעמים בשבוע, הקלידה עבורה, תייקה וסידרה, וליוותה את לאה גולדברג בימים האחרונים לחייה ובמחלתה. בראיון, שנערך לסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים", אך לא נכנס בסופו של דבר לסרט עצמו, היא פותחת צוהר לזווית אישית יותר ומוכרת פחות של גולדברג.
יהודית פרייס על לאה גולדברג
בשנותיה האחרונות, היתה יהודית פרייס מזכירתה של לאה גולדברג. היא הגיעה אליה כמה פעמים בשבוע, הקלידה עבורה, תייקה וסידרה, וליוותה את לאה גולדברג בימים האחרונים לחייה ובמחלתה. בראיון, שנערך לסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים", אך לא נכנס בסופו של דבר לסרט עצמו, היא פותחת צוהר לזווית אישית יותר ומוכרת פחות של גולדברג.
מאיר ויזלטיר על יונה וולך
המשורר מֵאִיר וִיזֶלְטִיר היה חבר קרוב של יונה וולך. הראיון, שמובא ב-3 חלקים, נערך לסרט "שבעת הסלילים של יונה וולך", והוא מובא בשלושה חלקים. והנה שיר של ויזלטיר: הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים שִׁירִים, אֲבָל הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ/ הקוֹרֵא שִׁירִים הַלַּיְלָה, וְלֹא בְּלֵילוֹת אֲחֵרִים/ אֵינֶנּוּ קוֹרֵא שִׁירִים, אֲפִלּוּ לֹא/ אֶת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, לְעוֹלָם/ לֹא יוֹאִיל הָעוֹלָם לִקְרֹא אֲפִלּוּ/ אֶת הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בַּשִּׁירִים/ אֲפִלּוּ נַפְצִיר בּוֹ, אֲפִלּוּ נַפְצִיר בּוֹ מְאוֹד/ הוּא לֹא יַסְכִּים.
מאיר ויזלטיר על יונה וולך
המשורר מֵאִיר וִיזֶלְטִיר היה חבר קרוב של יונה וולך. הראיון, שמובא ב-3 חלקים, נערך לסרט "שבעת הסלילים של יונה וולך", והוא מובא בשלושה חלקים. והנה שיר של ויזלטיר: הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים שִׁירִים, אֲבָל הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ/ הקוֹרֵא שִׁירִים הַלַּיְלָה, וְלֹא בְּלֵילוֹת אֲחֵרִים/ אֵינֶנּוּ קוֹרֵא שִׁירִים, אֲפִלּוּ לֹא/ אֶת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, לְעוֹלָם/ לֹא יוֹאִיל הָעוֹלָם לִקְרֹא אֲפִלּוּ/ אֶת הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בַּשִּׁירִים/ אֲפִלּוּ נַפְצִיר בּוֹ, אֲפִלּוּ נַפְצִיר בּוֹ מְאוֹד/ הוּא לֹא יַסְכִּים.
אמונה ירון על ש"י עגנון
עוד לפני פטירתו של עגנון עסקה בתו אמונה ירון, 1912-2015, בעריכת כתביו, לאחר שכבר בנעוריה הכשירה אותה אמהּ. לאחר פטירת אביה, עסקה ירון במשך 30 שנה בהוצאה לאור של היצירות שהותיר בעזבונו והביאה לדפוס יותר ספרים מאלה שפרסם עגנון בחייו. היא סיפרה: "קיבלתי ירושה נפלאה, ואבא אמר שיש בעיזבון עוד הרבה כתבים, יפים עוד יותר ממה שכבר פרסם". בראיון היא מדברת על סדר יומו, על השריפה בגרמניה ועל מותו.
אמונה ירון על ש"י עגנון
עוד לפני פטירתו של עגנון עסקה בתו אמונה ירון, 1912-2015, בעריכת כתביו, לאחר שכבר בנעוריה הכשירה אותה אמהּ. לאחר פטירת אביה, עסקה ירון במשך 30 שנה בהוצאה לאור של היצירות שהותיר בעזבונו והביאה לדפוס יותר ספרים מאלה שפרסם עגנון בחייו. היא סיפרה: "קיבלתי ירושה נפלאה, ואבא אמר שיש בעיזבון עוד הרבה כתבים, יפים עוד יותר ממה שכבר פרסם". בראיון היא מדברת על סדר יומו, על השריפה בגרמניה ועל מותו.
אילן וירצברג ושמעון גלבץ על יונה וולך
"בציר טוב", 1982, הוא אלבום שהוציאו אילן וירצברג ושמעון גלבץ, למילות שירת יונה וולך. תהליך ההקלטות היה ממושך ובתחילה חברות התקליטים לא היו מעוניינות להוציאו. השילוב בין הטקסטים של וולך לבין הלחנים של וירצברג ושל גלבץ יצרו אלבום חדשני שהפך ברבות הימים לאבן דרך בתרבות ובמוזיקה הישראלית. בראיון, המובא בשני חלקים, הם מספרים עליה ועל האלבום.
אילן וירצברג ושמעון גלבץ על יונה וולך
"בציר טוב", 1982, הוא אלבום שהוציאו אילן וירצברג ושמעון גלבץ, למילות שירת יונה וולך. תהליך ההקלטות היה ממושך ובתחילה חברות התקליטים לא היו מעוניינות להוציאו. השילוב בין הטקסטים של וולך לבין הלחנים של וירצברג ושל גלבץ יצרו אלבום חדשני שהפך ברבות הימים לאבן דרך בתרבות ובמוזיקה הישראלית. בראיון, המובא בשני חלקים, הם מספרים עליה ועל האלבום.
רחל סבוראי על רחל
רחל סבוראי, 2016-1926, מהלוחמות הבולטות של הפלמ"ח – השתתפה בפיצוץ גשר דמיה בליל הגשרים, ולחמה בגדוד הרביעי בחטיבת הראל. היתה הראשונה שביקרה בסלע האדום, בפטרה, בשנת 1953, יחד עם מאיר הר ציון, מה שהוליד גל של הרפתקנים שהלכו בעקבותיהם. מהם 12 לא חזרו. חברת קיבוץ רביבים שבנגב. דרך אמה, הכירה את המשוררת רחל בשנותיה האחרונות בתל אביב.
רחל סבוראי על רחל
רחל סבוראי, 2016-1926, מהלוחמות הבולטות של הפלמ"ח – השתתפה בפיצוץ גשר דמיה בליל הגשרים, ולחמה בגדוד הרביעי בחטיבת הראל. היתה הראשונה שביקרה בסלע האדום, בפטרה, בשנת 1953, יחד עם מאיר הר ציון, מה שהוליד גל של הרפתקנים שהלכו בעקבותיהם. מהם 12 לא חזרו. חברת קיבוץ רביבים שבנגב. דרך אמה, הכירה את המשוררת רחל בשנותיה האחרונות בתל אביב.
דן מירון על ביאליק
דן מירון, מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש הבולטים בעולם, הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, מחזיק בקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מאז שנות החמישים פרסם עשרות מחקרים וספרים על דמויות שונות בתרבות העברית והיהודית. ערך את המהדורה המדעית של כתבי ביאליק. מתוך ראיון לסרט "מלך היהודים", המובא כאן ב-4 חלקים.
דן מירון על ביאליק
דן מירון, מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש הבולטים בעולם, הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, מחזיק בקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מאז שנות החמישים פרסם עשרות מחקרים וספרים על דמויות שונות בתרבות העברית והיהודית. ערך את המהדורה המדעית של כתבי ביאליק. מתוך ראיון לסרט "מלך היהודים", המובא כאן ב-4 חלקים.
ארי אלון על ביאליק
ארי אלון הוא סופר, מחנך ומרצה לפילוסופיה יהודית. בשנת 1990 יצא לאור ספרו "עלמא דִי", שבו תיאר אלון את התהליך שעבר, מאז החל "לאבד את אלוהי ילדותו" בנעוריו עד לחיפוש אחר מה שהוא מכנה "היהדות הריבונית", שאינה מחויבת לסמכות הרבנית. אלון מלמד בישיבה החילונית "בינה", סמינר אפעל, מרכז חינוך ליאו באק ובמכון שלום הרטמן. מתוך ראיון שנערך לסרט "מלך היהודים" ומובא ב-4 חלקים.
ארי אלון על ביאליק
ארי אלון הוא סופר, מחנך ומרצה לפילוסופיה יהודית. בשנת 1990 יצא לאור ספרו "עלמא דִי", שבו תיאר אלון את התהליך שעבר, מאז החל "לאבד את אלוהי ילדותו" בנעוריו עד לחיפוש אחר מה שהוא מכנה "היהדות הריבונית", שאינה מחויבת לסמכות הרבנית. אלון מלמד בישיבה החילונית "בינה", סמינר אפעל, מרכז חינוך ליאו באק ובמכון שלום הרטמן. מתוך ראיון שנערך לסרט "מלך היהודים" ומובא ב-4 חלקים.
אריאל הירשפלד על ביאליק
פרופ' אריאל הירשפלד, נולד ב-1953 בפרדס חנה, הוא חוקר ספרות ותרבות ישראלי. מתגורר בירושלים. למד מוזיקולוגיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית. בשנת 1995 סיים לימודים לתואר דוקטור בספרות עברית באוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלו נושא את השם "הסמל ביצירתו של י.ח ברנר". היה ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. מתוך ראיון שנערך ל"מלך היהודים" ומובא כאן ב-4 חלקים.
אריאל הירשפלד על ביאליק
פרופ' אריאל הירשפלד, נולד ב-1953 בפרדס חנה, הוא חוקר ספרות ותרבות ישראלי. מתגורר בירושלים. למד מוזיקולוגיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית. בשנת 1995 סיים לימודים לתואר דוקטור בספרות עברית באוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלו נושא את השם "הסמל ביצירתו של י.ח ברנר". היה ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. מתוך ראיון שנערך ל"מלך היהודים" ומובא כאן ב-4 חלקים.
חיים באר על ביאליק
חיים באר, יליד 1945, הוא סופר, עורך ומבקר. חיבר רומנים אחדים (עת הזמיר, 1987, חבלים, 1998, לפני המקום, 2007, אל מקום שהרוח הולך, 2010), ואת ספר העיון גם אהבתם גם שנאתם: ביאליק, ברנר, עגנון, מערכות יחסים בשנת 1987. בשנת 2000 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא השתתף ועודו משתתף בכנסים בינלאומיים נחשבים. מתוך ראיון שנערך לסרט "מלך היהודים" ומובא כאן ב-4 חלקים.
חיים באר על ביאליק
חיים באר, יליד 1945, הוא סופר, עורך ומבקר. חיבר רומנים אחדים (עת הזמיר, 1987, חבלים, 1998, לפני המקום, 2007, אל מקום שהרוח הולך, 2010), ואת ספר העיון גם אהבתם גם שנאתם: ביאליק, ברנר, עגנון, מערכות יחסים בשנת 1987. בשנת 2000 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא השתתף ועודו משתתף בכנסים בינלאומיים נחשבים. מתוך ראיון שנערך לסרט "מלך היהודים" ומובא כאן ב-4 חלקים.
טוביה וגלילה ריבנר על לאה גולדברג
טוביה ריבנר, משורר חתן פרס ישראל, הכיר את גולדברג בשנות הארבעים בתל אביב כפרח משוררים. מאוחר יותר הצטרפה להיכרות גלילה, פסנתרנית בעלת שם עולמי. השניים היו חבריה הטובים של גולדברג. הם נפגשו בחו"ל וטיילו יחד, התראו בירושלים ובמרחביה ובתל אביב. ריבנר הוא גם אחד העדים האחרונים, והמנוסחים היטב, לקהילת המשוררים שגולדברג פעלה בתוכה.
טוביה וגלילה ריבנר על לאה גולדברג
טוביה ריבנר, משורר חתן פרס ישראל, הכיר את גולדברג בשנות הארבעים בתל אביב כפרח משוררים. מאוחר יותר הצטרפה להיכרות גלילה, פסנתרנית בעלת שם עולמי. השניים היו חבריה הטובים של גולדברג. הם נפגשו בחו"ל וטיילו יחד, התראו בירושלים ובמרחביה ובתל אביב. ריבנר הוא גם אחד העדים האחרונים, והמנוסחים היטב, לקהילת המשוררים שגולדברג פעלה בתוכה.
חביבה פדיה על ביאליק
חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-1965) היא חוקרת יהדות ותרבות ומשוררת, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ועמיתה בכירה במכון ון ליר. עוסקת בשירה ככותבת וכחוקרת ספרות ושירה. מפיקה ומנהלת אמנותית של פרויקטים מוזיקליים. עוסקת בניסוח תאורטי של פרדיגמות והליכי הבניית זהות בזיקה למוזיקה ולאמנות. מתוך ראיון שנערך לסרט "מלך היהודים" ומובא כאן בשני חלקים.
חביבה פדיה על ביאליק
חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-1965) היא חוקרת יהדות ותרבות ומשוררת, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ועמיתה בכירה במכון ון ליר. עוסקת בשירה ככותבת וכחוקרת ספרות ושירה. מפיקה ומנהלת אמנותית של פרויקטים מוזיקליים. עוסקת בניסוח תאורטי של פרדיגמות והליכי הבניית זהות בזיקה למוזיקה ולאמנות. מתוך ראיון שנערך לסרט "מלך היהודים" ומובא כאן בשני חלקים.
נסים קלדרון על יונה וולך
נסים קלדרון, יליד 1947, הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במחלקה לספרות עברית. היה בין עורכי כתבי העת "סימן קריאה" ו"מקרוב". עורך סדרה של מפגשים בין שירה למוזיקה במועדון לבונטין 7 בתל אביב. כתב וערך ספרים רבים, העוסקים בספרות, שירה ומוזיקה ישראלית עכשווית, ובקשרים ביניהן. הכיר את יונה וולך במסגרת סימן קריאה, וחוקר את שירתה והראיון אתו מובא בשלושה חלקים.
נסים קלדרון על יונה וולך
נסים קלדרון, יליד 1947, הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במחלקה לספרות עברית. היה בין עורכי כתבי העת "סימן קריאה" ו"מקרוב". עורך סדרה של מפגשים בין שירה למוזיקה במועדון לבונטין 7 בתל אביב. כתב וערך ספרים רבים, העוסקים בספרות, שירה ומוזיקה ישראלית עכשווית, ובקשרים ביניהן. הכיר את יונה וולך במסגרת סימן קריאה, וחוקר את שירתה והראיון אתו מובא בשלושה חלקים.
אליעזר ויצטום על לאה גולדברג
פרופ' אליעזר ויצטום הוא מומחה להפרעות חרדה ודיכאון, עוסק בטיפול באבל, מנהל קליניקה שעוסקת בטיפול בחולים מהציבור החרדי ואחראי על הוראת הפסיכותרפיה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. יחד עם ולדימיר לרנר, הוציא בשנת 2008 את הספר "גאונות ושיגעון", על הקשר שבין יצירתיות לבין שיגעון. בראיון הוא משוחח על דיוקן נפשה של לאה גולדברג כפי שהוא עולה מתוך כתביה וסיפור חייה.
אליעזר ויצטום על לאה גולדברג
פרופ' אליעזר ויצטום הוא מומחה להפרעות חרדה ודיכאון, עוסק בטיפול באבל, מנהל קליניקה שעוסקת בטיפול בחולים מהציבור החרדי ואחראי על הוראת הפסיכותרפיה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. יחד עם ולדימיר לרנר, הוציא בשנת 2008 את הספר "גאונות ושיגעון", על הקשר שבין יצירתיות לבין שיגעון. בראיון הוא משוחח על דיוקן נפשה של לאה גולדברג כפי שהוא עולה מתוך כתביה וסיפור חייה.
עופרה צימבליסטה על יונה וולך
עופרה צימבליסטה, פסלת, 2014-1939. למדה בבית הספר לאמנות "קלישר", ומאמצע שנות השבעים משתתפת בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. לפני מותה של יונה וולך, צימבליסטה התיידדה אתו ולאחר מכן הן ערכו תערוכה משותפת. בראיון מרגש ויפה זה, המובא בשני חלקים, מספרת צימבלסיטה על החברות העמוקה ועל הימים האחרונים של יונה וולך.
עופרה צימבליסטה על יונה וולך
עופרה צימבליסטה, פסלת, 2014-1939. למדה בבית הספר לאמנות "קלישר", ומאמצע שנות השבעים משתתפת בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. לפני מותה של יונה וולך, צימבליסטה התיידדה אתו ולאחר מכן הן ערכו תערוכה משותפת. בראיון מרגש ויפה זה, המובא בשני חלקים, מספרת צימבלסיטה על החברות העמוקה ועל הימים האחרונים של יונה וולך.
רפי פרסקי על יונה וולך
רפי פֶּרְסְקי, יליד 1960. בשנות השמונים עבד כעוזר טכנאי הקלטות באולפני "טריטון". המפנה בקריירה שלו חל עת שמע יעקב גלעד את שיריו, והפך למפיק המוזיקלי שלו. אלבומו הראשון, "כמה פעמים ספרת עד עשר", יצא בשנת 1989, ובו הוא שר וניגן בגיטרה. באלבום היו שני להיטים: "מיליון דולר" ו"כמה פעמים", הוא מכר כעשרים אלף עותקים וזכה באלבום זהב. לאחר מכן הוציא עוד שלושה אלבומים. גר בקריית אונו ליד יונה וולך, וליווה אותה בשנים האחרונות לחייה.
רפי פרסקי על יונה וולך
רפי פֶּרְסְקי, יליד 1960. בשנות השמונים עבד כעוזר טכנאי הקלטות באולפני "טריטון". המפנה בקריירה שלו חל עת שמע יעקב גלעד את שיריו, והפך למפיק המוזיקלי שלו. אלבומו הראשון, "כמה פעמים ספרת עד עשר", יצא בשנת 1989, ובו הוא שר וניגן בגיטרה. באלבום היו שני להיטים: "מיליון דולר" ו"כמה פעמים", הוא מכר כעשרים אלף עותקים וזכה באלבום זהב. לאחר מכן הוציא עוד שלושה אלבומים. גר בקריית אונו ליד יונה וולך, וליווה אותה בשנים האחרונות לחייה.
אידה צורית על אבות ישורון
אידה צורית נולדה בתל אביב, למדה מחול אצל מרתה גרהם, שיחקה בתיאטרון הבימה ולאחר מכן עזבה את המשחק לטובת כתיבת מסות ופרוזה. משנת 1952 צורית החלה לפרסם מאמרי ביקורת על ספרות ואמנות. צורית היא אשתו של הסופר אהרן מגד ואמם של הסופר אייל מגד וההיסטוריון עמוס מגד. היא כתבה את המונוגרפיות על המשוררים נתן אלתרמן ואמיר גלבע, ואת הביוגרפיה של אבות ישורון וספר רומן על אשת בנימין זאב הרצל. בראיון היא מספרת על אבות ישורון שאותו הכירה.
אידה צורית על אבות ישורון
אידה צורית נולדה בתל אביב, למדה מחול אצל מרתה גרהם, שיחקה בתיאטרון הבימה ולאחר מכן עזבה את המשחק לטובת כתיבת מסות ופרוזה. משנת 1952 צורית החלה לפרסם מאמרי ביקורת על ספרות ואמנות. צורית היא אשתו של הסופר אהרן מגד ואמם של הסופר אייל מגד וההיסטוריון עמוס מגד. היא כתבה את המונוגרפיות על המשוררים נתן אלתרמן ואמיר גלבע, ואת הביוגרפיה של אבות ישורון וספר רומן על אשת בנימין זאב הרצל. בראיון היא מספרת על אבות ישורון שאותו הכירה.
בועז כהן על יונה וולך
בועז כהן, 1963, הוא שדרן רדיו ותיק בתחנת 88FM של קול ישראל, מרצה, מוזיקאי ועורך ספרים. מרצה בנושאי מוזיקה, קולנוע, ספרות ותרבות בת-זמננו. מתמחה בין היתר בנושאי ההיסטוריה של הרוק, תולדות הרדיו ויסודות העריכה המוזיקלית ועוד. בשנת 2014 יצא לאור ספרו הראשון, "סיפורים קטנים, תקליטים גדולים", בהוצאת "מרום תרבות ישראלית". בנערותו חבר ליונה וולך, שהיתה שכנתו וחברת המשפחה ולאחר מכן שמר עמה על קשר, והוא מדבר עליה בראיון בשני חלקים.
בועז כהן על יונה וולך
בועז כהן, 1963, הוא שדרן רדיו ותיק בתחנת 88FM של קול ישראל, מרצה, מוזיקאי ועורך ספרים. מרצה בנושאי מוזיקה, קולנוע, ספרות ותרבות בת-זמננו. מתמחה בין היתר בנושאי ההיסטוריה של הרוק, תולדות הרדיו ויסודות העריכה המוזיקלית ועוד. בשנת 2014 יצא לאור ספרו הראשון, "סיפורים קטנים, תקליטים גדולים", בהוצאת "מרום תרבות ישראלית". בנערותו חבר ליונה וולך, שהיתה שכנתו וחברת המשפחה ולאחר מכן שמר עמה על קשר, והוא מדבר עליה בראיון בשני חלקים.
עזה צבי על יונה וולך
עזה (עַזְקָה) צבי, 1933-2011, מסאית ומתרגמת (תרגמה את מופסן, לורקה וצ'כוב בין השאר), היתה ידידתה של המשוררת זלדה מילדותה, והיתה מעורבת בקריירה הספרותית של זלדה. בשנות ה-60 הכירה בין זלדה לבין יונה וולך – ועל ההיכרות הזו פרסמה מסות ב"חדרים" ובספר "זאת היונה". בראיון זה, שהתקיים שבועיים לפני מותה, ומובא בשלושה חלקים, מספרת צבי על מערכת היחסים ארוכת השנים והתהפוכות שלה עם וולך.
עזה צבי על יונה וולך
עזה (עַזְקָה) צבי, 1933-2011, מסאית ומתרגמת (תרגמה את מופסן, לורקה וצ'כוב בין השאר), היתה ידידתה של המשוררת זלדה מילדותה, והיתה מעורבת בקריירה הספרותית של זלדה. בשנות ה-60 הכירה בין זלדה לבין יונה וולך – ועל ההיכרות הזו פרסמה מסות ב"חדרים" ובספר "זאת היונה". בראיון זה, שהתקיים שבועיים לפני מותה, ומובא בשלושה חלקים, מספרת צבי על מערכת היחסים ארוכת השנים והתהפוכות שלה עם וולך.
שמריהו טלמון על ש"י עגנון
שמריהו טַלְמוֹן, 1920-2010, היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשנ"ז (1997). נודע בין השאר בזכות מחקריו בביקורת נוסח המקרא. בראיון, המובא בשני חלקים, הוא מספר על מערכת היחסים שלו עם שכנו – ש"י עגנון, שעליה לא הרבה להתראיין, ושהתפרשה על פני שנותיו האחרונות של עגנון בירושלים.
שמריהו טלמון על ש"י עגנון
שמריהו טַלְמוֹן, 1920-2010, היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשנ"ז (1997). נודע בין השאר בזכות מחקריו בביקורת נוסח המקרא. בראיון, המובא בשני חלקים, הוא מספר על מערכת היחסים שלו עם שכנו – ש"י עגנון, שעליה לא הרבה להתראיין, ושהתפרשה על פני שנותיו האחרונות של עגנון בירושלים.
מנחם פרי על יונה וולך
כבר למעלה משלושה עשורים שמנחם פרי הוא מאדריכלי הספרות העברית – כחוקר ספרות ואקדמאי באוניברסיטת תל אביב, אבל יותר מכך כעורך על – מרכזי ומוביל – דרך הוצאת סימן קריאה וכתב העת שלה. ערך את דוד גרוסמן, דוד פוגל וחנוך לוין. היה מעורכיה הקרובים של יונה וולך, וקיים אתה מערכת יחסים מקצועית סוערת, שעל אודותיה הוא סיפר בראיון המלא לסרט 7 הסלילים שמובא כאן בשני חלקים.
מנחם פרי על יונה וולך
כבר למעלה משלושה עשורים שמנחם פרי הוא מאדריכלי הספרות העברית – כחוקר ספרות ואקדמאי באוניברסיטת תל אביב, אבל יותר מכך כעורך על – מרכזי ומוביל – דרך הוצאת סימן קריאה וכתב העת שלה. ערך את דוד גרוסמן, דוד פוגל וחנוך לוין. היה מעורכיה הקרובים של יונה וולך, וקיים אתה מערכת יחסים מקצועית סוערת, שעל אודותיה הוא סיפר בראיון המלא לסרט 7 הסלילים שמובא כאן בשני חלקים.
חיים גורי על יהודה עמיחי
חלק א'
חיים גורי, יליד 1923, הוא אחד היוצרים האינטקלטואלים הבולטים בישראל בעשורים האחרונים. גורי – משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע – היה ממעצבי המיתוס של דור הפלמ"ח והישראלי החדש. כתב את "הנה מוטלות גופותינו" ואת "באב אל ואד", יצר טרילוגיה תיעודית על השואה שהסרט הראשון בה היה מועמד לאוסקר וכתב על משפט אייכמן. בראיון הוא מספר על אצ"ג ועל יהודה עמיחי.
חיים גורי על יהודה עמיחי
חלק א'
חיים גורי, יליד 1923, הוא אחד היוצרים האינטקלטואלים הבולטים בישראל בעשורים האחרונים. גורי – משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע – היה ממעצבי המיתוס של דור הפלמ"ח והישראלי החדש. כתב את "הנה מוטלות גופותינו" ואת "באב אל ואד", יצר טרילוגיה תיעודית על השואה שהסרט הראשון בה היה מועמד לאוסקר וכתב על משפט אייכמן. בראיון הוא מספר על אצ"ג ועל יהודה עמיחי.
חיים גורי על אצ"ג
חלק ב'
חיים גורי, יליד 1923, הוא אחד היוצרים האינטקלטואלים הבולטים בישראל בעשורים האחרונים. גורי – משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע – היה ממעצבי המיתוס של דור הפלמ"ח והישראלי החדש. כתב את "הנה מוטלות גופותינו" ואת "באב אל ואד", יצר טרילוגיה תיעודית על השואה שהסרט הראשון בה היה מועמד לאוסקר וכתב על משפט אייכמן. בראיון הוא מספר על אצ"ג ועל יהודה עמיחי.
חיים גורי על אצ"ג
חלק ב'
חיים גורי, יליד 1923, הוא אחד היוצרים האינטקלטואלים הבולטים בישראל בעשורים האחרונים. גורי – משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע – היה ממעצבי המיתוס של דור הפלמ"ח והישראלי החדש. כתב את "הנה מוטלות גופותינו" ואת "באב אל ואד", יצר טרילוגיה תיעודית על השואה שהסרט הראשון בה היה מועמד לאוסקר וכתב על משפט אייכמן. בראיון הוא מספר על אצ"ג ועל יהודה עמיחי.
גבריאל צפרוני על סופרים ומשוררים שהכיר
גבריאל צפרוני, מוותיקי העיתונאים העבריים, 1915-2011, עלה בגיל חמש לתל אביב. עבד במאפייה מגיל 14 כמחלק לחם בעיר הקטנה והכיר רבים מנכבדי העיר. בראיון ל"עברים" הוא מספר על היכרותו עם ביאליק, רחל ויוצרים אחרים. בהמשך, היה צפרוני לעיתונאי בעיתונים רבים, ערך את עיתון "הבוקר", והיה מנכ"ל התיאטרון הלאומי "הבימה".
גבריאל צפרוני על סופרים ומשוררים שהכיר
גבריאל צפרוני, מוותיקי העיתונאים העבריים, 1915-2011, עלה בגיל חמש לתל אביב. עבד במאפייה מגיל 14 כמחלק לחם בעיר הקטנה והכיר רבים מנכבדי העיר. בראיון ל"עברים" הוא מספר על היכרותו עם ביאליק, רחל ויוצרים אחרים. בהמשך, היה צפרוני לעיתונאי בעיתונים רבים, ערך את עיתון "הבוקר", והיה מנכ"ל התיאטרון הלאומי "הבימה".
עמיה ליבליך על לאה גולדברג
פרופ' עמיה ליבליך היתה הראשונה לפרסם ביוגרפיה של לאה גולדברג. הביוגרפיה, שפורסמה בשנות ה-90, "אל לאה" היה שמה, היתה ביוגרפיה ייחודית שבה תיארה ליבליך את הביוגרפיה של גולדברג ובעת ובעונה אחת התהליך שהיא עברה בכתיבת הביוגרפיה. בראיון היא משוחחת על התובנות שלה מהמחקר, שיצא בהוצאה מחודשת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ומהתהליך שעברה אל מול לאה גולדברג.
עמיה ליבליך על לאה גולדברג
פרופ' עמיה ליבליך היתה הראשונה לפרסם ביוגרפיה של לאה גולדברג. הביוגרפיה, שפורסמה בשנות ה-90, "אל לאה" היה שמה, היתה ביוגרפיה ייחודית שבה תיארה ליבליך את הביוגרפיה של גולדברג ובעת ובעונה אחת התהליך שהיא עברה בכתיבת הביוגרפיה. בראיון היא משוחחת על התובנות שלה מהמחקר, שיצא בהוצאה מחודשת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ומהתהליך שעברה אל מול לאה גולדברג.
אריאל הירשפלד על לאה גולדברג
פרופ' אריאל הירשפלד, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, משוחח על זוויות שונות בחייה וביצירתה של לאה גולדברג, מתוך מבט היסטורי, ספרותי, סוציולוגי ופסיכולוגי, הוא שוזר תובנות אישיות בניתוחי שירים, וסוקר את טראומת הילדות שלה, הכתיבה שלה לילדים ושיריה הבוגרים
אריאל הירשפלד על לאה גולדברג
פרופ' אריאל הירשפלד, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, משוחח על זוויות שונות בחייה וביצירתה של לאה גולדברג, מתוך מבט היסטורי, ספרותי, סוציולוגי ופסיכולוגי, הוא שוזר תובנות אישיות בניתוחי שירים, וסוקר את טראומת הילדות שלה, הכתיבה שלה לילדים ושיריה הבוגרים
חיים באר על לאה גולדברג
הסופר חיים באר, יליד ירושלים, הכיר אך מעט את לאה גולדברג, אבל בפגישותיהם הקצרות, הוא מתאר בחיות ובעירנות ומשרטט תמונה חיה של לאה גולדברג המאוחרת – שבעת האכזבות, המרירה בשל הביקורת נגדה. הוא מספר גם על ירושלים של אותן שנים, לפני מלחמת ששת הימים, ועל שמורת הפרופסורים של רחביה
חיים באר על לאה גולדברג
הסופר חיים באר, יליד ירושלים, הכיר אך מעט את לאה גולדברג, אבל בפגישותיהם הקצרות, הוא מתאר בחיות ובעירנות ומשרטט תמונה חיה של לאה גולדברג המאוחרת – שבעת האכזבות, המרירה בשל הביקורת נגדה. הוא מספר גם על ירושלים של אותן שנים, לפני מלחמת ששת הימים, ועל שמורת הפרופסורים של רחביה
יעל דר על לאה גולדברג
מה הסיפור של איה פלוטו? דירה להשכיר? ואחרים? ד"ר יעל דר, מרצה בכירה בתכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער במסגרת בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב וראש הקבץ חינוך ותרבות הילד בתכנית הרב תחומית במדעי הרוח באוניברסיטה, מספרת על הקשר של לאה גולדברג לילדים, על הכתיבה שלה לילדים ועל טקסטים בלתי נשכחים שהיא כתבה לילדים.
יעל דר על לאה גולדברג
מה הסיפור של איה פלוטו? דירה להשכיר? ואחרים? ד"ר יעל דר, מרצה בכירה בתכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער במסגרת בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב וראש הקבץ חינוך ותרבות הילד בתכנית הרב תחומית במדעי הרוח באוניברסיטה, מספרת על הקשר של לאה גולדברג לילדים, על הכתיבה שלה לילדים ועל טקסטים בלתי נשכחים שהיא כתבה לילדים.
נטשה גורדינסקי על לאה גולדברג
ד"ר נטשה גורדינסקי למדה ספרות עברית, השוואתית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בשנת 2010 קיבלה דוקטורט בספרות עברית מן האוניברסיטה העברית
והמשיכה ללימודי פוסט-דוקטורט בגרמניה. בראיון היא משוחחת על לאה גולדברג בתחילת דרכה, על ילדותה, החלטתה להיות משוררת ויחסיה עם שלונסקי. מתוך ראיון שנערך לסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים".
נטשה גורדינסקי על לאה גולדברג
ד"ר נטשה גורדינסקי למדה ספרות עברית, השוואתית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בשנת 2010 קיבלה דוקטורט בספרות עברית מן האוניברסיטה העברית
והמשיכה ללימודי פוסט-דוקטורט בגרמניה. בראיון היא משוחחת על לאה גולדברג בתחילת דרכה, על ילדותה, החלטתה להיות משוררת ויחסיה עם שלונסקי. מתוך ראיון שנערך לסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים".
מולי שפירא ויאיר לנדאו על לאה גולדברג
האמהות של מולי שפירא ויאיר לנדאו היו חברותיה של לאה גולדברג – עוד מקובנה. אמו של יאיר לנדאו במיוחד היתה חברתה הקרובה של גולדברג, וההתכתבות של השתיים, שנמשכה עשרות שנים, פורסמה בספר "נערות עבריות". השנים גם עודדו את זכרה – שפירא בערבי שירי משוררים בגל"צ שבו היא הולחנה ולנדאו הוא מנהל עזבונה. בראיון הם מספרים על זכרונות מתל אביב הקטנה ומדודה לאה.
מולי שפירא ויאיר לנדאו על לאה גולדברג
האמהות של מולי שפירא ויאיר לנדאו היו חברותיה של לאה גולדברג – עוד מקובנה. אמו של יאיר לנדאו במיוחד היתה חברתה הקרובה של גולדברג, וההתכתבות של השתיים, שנמשכה עשרות שנים, פורסמה בספר "נערות עבריות". השנים גם עודדו את זכרה – שפירא בערבי שירי משוררים בגל"צ שבו היא הולחנה ולנדאו הוא מנהל עזבונה. בראיון הם מספרים על זכרונות מתל אביב הקטנה ומדודה לאה.
דנה כוגן על לאה גולדברג
אמה של דנה כוגן, השחקנית מירה הורוביץ, היתה חברתה של לאה גולדברג, ושהיא הגיעה לארץ, היא התארחה בביתן. הבמאית דנה כוגן זוכרת את גולדברג משנותיה הראשונות בארץ – 1935 ואילך – כילדה קטנה, ומאז את הקשר שקיימו השתיים. מירה הורוביץ נישאה מאוחר יותר לאברהם שלונסקי, מה שמקנה זווית נוספת לקשר רב השנים, שכוגן מספרת עליו בראיון זה.
דנה כוגן על לאה גולדברג
אמה של דנה כוגן, השחקנית מירה הורוביץ, היתה חברתה של לאה גולדברג, ושהיא הגיעה לארץ, היא התארחה בביתן. הבמאית דנה כוגן זוכרת את גולדברג משנותיה הראשונות בארץ – 1935 ואילך – כילדה קטנה, ומאז את הקשר שקיימו השתיים. מירה הורוביץ נישאה מאוחר יותר לאברהם שלונסקי, מה שמקנה זווית נוספת לקשר רב השנים, שכוגן מספרת עליו בראיון זה.
יפעת וייס על לאה גולדברג
פרופ' יפעת וייס, המתמחה בהיסטוריה יהודית גרמנית, הגירה, אזרחות וזיכרון, מדברת על התקופה הגרמנית של לאה גולדברג – על הגעתה לגרמניה ועל הכשרתה כמלומדת אירופית, על תפקיד המגדר בתהליך הזה, על אורח החיים שלה בבון ובברלין ועל יחסיה עם המרצה שלה. מתוך ראיונות שנערכו לסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים".
יפעת וייס על לאה גולדברג
פרופ' יפעת וייס, המתמחה בהיסטוריה יהודית גרמנית, הגירה, אזרחות וזיכרון, מדברת על התקופה הגרמנית של לאה גולדברג – על הגעתה לגרמניה ועל הכשרתה כמלומדת אירופית, על תפקיד המגדר בתהליך הזה, על אורח החיים שלה בבון ובברלין ועל יחסיה עם המרצה שלה. מתוך ראיונות שנערכו לסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים".
גאולה כהן על אצ"ג
גאולה כהן, ילידת 1925, נולדה בתל אביב, היתה שדרנית הלח"י וחברת כנסת מטעם מפלגת התחיה. העריצה את אורי צבי גרינברג מרחוק, הכירה אותו, ולאחר מותו הקימה את בית מורשת אורי צבי גרינברג בירושלים. בראיון, המובא בשני חלקים, היא מספרת על ההיכרות שלה עם שירתו ואתו, על יחסיו עם המחתרת ועם רעייתו, על תפקידו הנבואי ועל השערוריה שהוא לא נלמד דיו בבתי הספר.
גאולה כהן על אצ"ג
גאולה כהן, ילידת 1925, נולדה בתל אביב, היתה שדרנית הלח"י וחברת כנסת מטעם מפלגת התחיה. העריצה את אורי צבי גרינברג מרחוק, הכירה אותו, ולאחר מותו הקימה את בית מורשת אורי צבי גרינברג בירושלים. בראיון, המובא בשני חלקים, היא מספרת על ההיכרות שלה עם שירתו ואתו, על יחסיו עם המחתרת ועם רעייתו, על תפקידו הנבואי ועל השערוריה שהוא לא נלמד דיו בבתי הספר.
לובה אליאב על ביאליק
חלק א'
אריה (לובה) אליאב (1921–2010) היה חבר כנסת, סופר, הוגה דעות, איש עשייה והתנדבות ופעיל שלום. חתן פרס ישראל על תרומה לחברה (1988). נולד בשם אריה לובה ליפשיץ במוסקבה, עלה לארץ ישראל בשנת 1924. התיידד בנערותו עם חיים נחמן ביאליק. הידידות הזו נמשכה שנתיים. בראיון הוא מספר על ההיכרות עם ביאליק, עם השהות המשותפת שלהם ועל מותו של ביאליק.
לובה אליאב על ביאליק
חלק א'
אריה (לובה) אליאב (1921–2010) היה חבר כנסת, סופר, הוגה דעות, איש עשייה והתנדבות ופעיל שלום. חתן פרס ישראל על תרומה לחברה (1988). נולד בשם אריה לובה ליפשיץ במוסקבה, עלה לארץ ישראל בשנת 1924. התיידד בנערותו עם חיים נחמן ביאליק. הידידות הזו נמשכה שנתיים. בראיון הוא מספר על ההיכרות עם ביאליק, עם השהות המשותפת שלהם ועל מותו של ביאליק.
דנה אולמרט על רחל
דנה אולמרט, 1976, היא חוקרת ועורכת ספרות, ופעילת שמאל ישראלית. בתם של עליזה ואהוד אולמרט. כתבה דוקטורט שלה על "ראשית צמיחתה של שירת המשוררות העברית בשנות העשרים של המאה העשרים – מבט פסיכואנליטי ופמיניסטי". זכתה בפרס בהט לספרי עיון, על הספר "בתנועת שפה עיקשת – כתיבה ואהבה בשירת המשוררות העבריות הראשונות" העוסק בשירתן של רחל, אסתר ראב, יוכבד בת-מרים ואלישבע. מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
דנה אולמרט על רחל
דנה אולמרט, 1976, היא חוקרת ועורכת ספרות, ופעילת שמאל ישראלית. בתם של עליזה ואהוד אולמרט. כתבה דוקטורט שלה על "ראשית צמיחתה של שירת המשוררות העברית בשנות העשרים של המאה העשרים – מבט פסיכואנליטי ופמיניסטי". זכתה בפרס בהט לספרי עיון, על הספר "בתנועת שפה עיקשת – כתיבה ואהבה בשירת המשוררות העבריות הראשונות" העוסק בשירתן של רחל, אסתר ראב, יוכבד בת-מרים ואלישבע. מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
